סילוק יד מדירה בשל אי רכישת זכויות של "דייר ממשיך"

1.         התובעת, עמידר חברה לשיכון עולים בישראל בע"מ (שתיקרא להלן גם - " עמידר") הינה גוף ציבורי, המנהלת, על פי דין, מטעם המדינה השכרתן של דירות ציבוריות ובכלל אלו דירת 3 חדרים הממוקמת בקומה ב' בבניין המצוי ברחוב המחרוזת 28, בת ים (להלן: " הדירה").

2.         בתאריך 19/7/77 התקשרה עמידר בחוזה (להלן: " חוזה השכירות"), על פיו הושכרה הדירה למנוחה קדוש מסעודה (להלן: " המנוחה") ולשני בניה, דוד קדוש (להלן: " דוד") ויצחק קדוש ז"ל (להלן: " המנוח" או " יצחק").

            המנוחה הלכה לבית עולמה בשנת 1994 ואילו בנה יצחק נסתלק למנוחות בשנת 2006.

3.         הנתבע הינו נכדה של המנוחה ואחיינו של יצחק, המחזיק בדירה וטוען לזכות מגורים בה.

4.         בתביעה שבכאן, עתרה התובעת להורות על פינויו של הנתבע מהדירה, הואיל וזה האחרון מחזיק בה שלא כדין וללא זכות חוקית.

            בהיות הנתבע חסר מעמד בדירה עותרת התובעת לפינויו הימנה, כמו גם לחייבו בתשלום דמי שימוש ראויים, העולים, כך על פי הטענה, לסך 1,866 ש"ח.

5.         הנתבע מצידו טוען כי הוא התגורר בדירה ברציפות, משחר ילדותו, עם סבתו המנוחה - למעט פרק הזמן ששהה בבית הסוהר - ולאחר מותה המשיך להתגורר בה עם דודו יצחק.

            בכגון דא, כך לנתבע, הוא רכש מעמד של בן ממשיך בדירה מכוח זכויות סבתו בה.

ההסדר הדיוני

5.         בפתח ישיבת ההוכחות ביום 8/4/08 הודיעו ב"כ הצדדים כי הם מוותרים על חקירת המצהירים על תצהיריהם (נציג עמידר והנתבע) והסכימו על העובדות שלהלן -

            א.         סבתו של הנתבע גידלה אותו בדירה עד לפטירתה בשנת 1994.

ב.         עם פטירת המנוחה המשיכו דוד ויצחק להתגורר בדירה, כאשר יצחק, בזמן מן הזמנים, נותר להתגורר בדירה עד לפטירתו בשנת 2006.

הצדדים נחלקו בעובדה, האם - אם לאו - התגורר הנתבע בדירה ברציפות יחד עם יצחק בחיי האחרון, כטענת הנתבע, או שמא הנתבע התגורר בדירה לסירוגין.

הוסכם על הצדדים כי הנתבע החזיק בדירה בלעדית, למן המועד בו הלך יצחק לבית עולמו.

6.         בו ביום, ניתן תוקף של החלטה שיפוטית להסדר האמור, ולבקשת הצדדים הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

            משאלה הוגשו הגיעה עת ההכרעה.

השאלה שבמחלוקת

7.         אחת היא השאלה העומדת להכרעה בתיק זה והיא: האם - אם לאו - רכש הנתבע מעמד של "דייר ממשיך" בדירה, כמשמעות היגד זה ב חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן - " חוק הדיור הציבורי").

            לשיטת הנתבע, עם פטירת המנוח הפך הוא ל"דייר ממשיך" וזכותו זו נדחתה עד לפטירת יצחק.